שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 291944

שלום,1. לגבי העולמות של העונשים (גהינום, כף הקלע וכד׳), תמיד יש משפט לאדם (יהודי או גוי) לפני שהוא נידון שם?2. האם קיים מקרה שבו לא ישפטו את האדם לפני שהוא נידון שם?

תודה

תשובה

בתלמוד [תענית י"א, א] "צדיק וישר הוא. מלמד שבשעת פטירתו של אדם לבית עולמו כל מעשיו נפרטין לפניו, ואומרים לו, כך וכך עשית במקום פלוני ביום פלוני, והוא אומר הן. ואומרים לו: חתום וחותם, שנאמר ביד כל אדם יחתום. ולא עוד, אלא שמצדיק עליו את הדין ואומר להם: יפה דנתוני לקיים מה שנאמר למען תצדק בדברך".
ובמסכת אבות דרבי נתן [פרק כה] איתא "בשעת פטירתו של רבן יוחנן בן זכאי היה מגביה קולו ובוכה. אמרו לו תלמידיו רבי עמוד הגבוה, נר העולם, פטיש החזק, מפני מה אתה בוכה. אמר להם וכי פני מלך בשר ודם אני הולך להקביל שאם יכעוס עלי אין כעסו אלא בעולם הזה ואם יאסרני אין איסורו אלא בעולם הזה ואם ימיתני אין מיתתו אלא בעולם הזה. ולא עוד שאני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון. הא איני הולך להקביל אלא פני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שאם יכעוס עלי כעסו בעולם הזה ובעולם הבא שאיני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון ועוד שיש לי שתי דרכים אחת לגן עדן ואחת לגיהנם ואיני יודע אם יכריעני לגיהנם או אם יכניסני לגן עדן ועליו הכתוב אומר [תהלים כ"ב, ל] לפניו יכרעו כל יורדי עפר וגו'".

בזוהר פרשת נשא, שבעה מיני דינים עוברים על האדם, ואלו הן:
הראשון, הוא דין הקשה בעת פרידת הנפש מן הגוף שהוא דין ראשון בשיתוף הגוף והנפש, והוא לסיבת העוונות שהוא חוטא בהם בגוף ונפש יחד בחיים, כך בעוד כל חלקיו יחד מקבל עונשו, וזה העונש קשה מאד, וקצר שנעשה במעט זמן כדי עונג העבירה שעה קלה, וניקוי זה אל החלקים כולם יחד, ואם לא שעה זו אין לו שעה אחרת:
השני. הוא מעת שמוציאין אותו מביתו עד שמוליכין אותו לקברו, מכריזין על מעשיו, כמה כרוזין יוצאין עליו לפי רוב מעשיו, ומביישין אותו על מעשיו, ומענישין אותו ומכריזין על כל עבירה ועבירה עונש פלוני על עבירה פלונית, וכל עבירה ועבירה גובה שם חלקו, וזה חלק עונשו כנגד מה שחטא בעה"ז ממש:
השלישי. בכניסתו לקברו ממש שם פתח הכניסה מעולם זה אל עולם אחר, לכך שם בא בעל חוב וגבה חובו, ובמקום אחר נראה מהזוהר ששם מענישים אותו על בנים זרים הנולדים מטיפי זרע לבטלה והקריין:
הרביעי. דין הקבר, והיינו חיבוט הקבר, ששם מרכיבין הנפש בגוף כמו בזמן היותו בגוף בעוה"ז, ושם נידון על כל המעשה שעשו בשיתוף, ושניהם יחד נפרעים בשיתוף:
החמישי. דין הגוף הנרקב בקבר בגוש רימה ותולעה, והנפש מתאבלת, וקושי רימה בבשר המת כמחט בבשר החי, וזה [וזה] לכל אחד ואחד בפני עצמו:
הששי. דין גיהנם לנפש לבדה, שכבר נח הגוף, והנפש לעצמה נטהרת ומתלבנת בגיהנם:
השביעי. גלות אחר שיצא מגיהנם, ולא ניתן לה מנוחה בגן עדן ונעה ונדה עד עת קצבת הדבר לפי עונשה, עד ירצה עוונה, עד כאן".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה