שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 291955

לכבוד הגאון שליט"א, הלילה הזאת יום פטירתו של ראש רבני בבל חכם נסים כד'ורי חזן זצוק"ל לצערי מעט מהציבור כיום שמע עליו, הרב שליט"א זכה להכירו מקרוב, זכות הרנ"ך תגן בעד כל ישראל אמן

תשובה

מה שהנני כותב, הוא לקט ידיעות ששמעתי ממור אבי זיע"א [או שראיתי] שהיה ידידו הטוב ביותר והיתה ביניהם אהבת נפש, עד שכאשר חלה התפללתי והשתוקקתי שיהיו שכנים בגן עדן, ואכן נטמנו זה ליד זה בדרך פלא.

היה בנם של קדושים אראלים ותרשישים, סבו היה מגדולי חכמי העיר בגדד, חיבר פיוטים רבים על הגלות ועל הגאולה, הרב מילדותו היה צנוע ונחבא אל הכלים, שקד על לימוד הש"ס בעומק העיון, היה מהיר הבנה, ועושה עצמו כאינו יודע, כשהגיע לפרק הנושא התחיל ללמוד את ההלכה על בוריה, נוקב ויורד עד דכדוכה של נפש, סיפר לי אבא כי כל ספר הלכה ובעיקר שו"ת [שאלות ותשובות] שהיה מגיע לעיר היה מגיע תחילה לביתו, והיה לומד את כולו ומחזירו לשלחו.
בדידי הוה עובדא, שעשרות!! פעמים היה כותב לי פתק שם של ספר אחד או שנים, ומוסר לי בבוקר לאחר תפילת שחרית, והייתי הולך לישיבה פורת יוסף שם היתה ספריה נדירה ועשירה בספרים עתיקים, והייתי ניגש אל הספרן היקר והנבון בעל נפש טהורה הרב מרדכי אבא שאול ז"ל ובמאור פנים היה מגיש לי את הספרים, והייתי מביאם אליו, ולאחר כמה ימים מחזירם אלי, וחוזר חלילה.
לאחר שנות נישואין מעטות נפטרה עליו אשתו הצדקת בבגדד, והניחה לו בנים ובנות תינוקות. ולאחר כשנה נשא את אשתו הטמונה לידו בבית העלמין בירושלים. הרב היה מצעירותו כבד שמיעה, דבר שהעיב על קשריו עם הציבור ולכן התבצר בבית מדרשו, ושקד על לימודו עד שחכמי העיר קראו אותו "התנא רבנו נסים".
שם גם לחם מלחמת השם, נגד איזה פוחזים שהרימו ראש לשנות מנהגי יהודי העיר, ותורת ישראל, הצניעות, הטהרה, הכשרות, חינוך הילדים, ובשביל זה פרש מבית המדרש ויתר על המילגה, וישב בביתו כדי להוכיחם.

בשנת תשי"א עלה מבגדד עם בני משפחתו, והביא עמו את ספריו, ואני תינוק רך בשנים יצאנו לקבל פניו, ומור אבי ז"ל שינס מתניו ויצא לחפשו בין העולים החדשים, ולקחו עמו לירושלים, ועשו לו קבלת פנים בבית הכנסת "אהל רחל" שם היה משכן קבע של מור אבי זיע"א, ולפי המצב הכלכלי באותם ימים אבא שכר לו דירה חצי מרתף בסמוך, והיו לומדים יחד יומם ולילה בתורת הפשט. לימים נסע אבא לגבירים הבבלים שברמת גן ובאיזור תל אביב להתרימם עבור דירת קבע לרב, [זו היתה הפעם הראשונה שראיתי את תל אביב, היה צריך להזמין כרטיס באגד יום קודם, ואבא התרוצץ ממקום למקום להתרים את הגבירים], גם הראש"ל הגר"י נסים זצ"ל עזר בדבר ואמר למור אבי ז"ל לולי אתה לא היו יודעים עליו מאומה, והשיגו לו דירה ברחוב הרב אלפנדרי זיע"א, בה ישב עד רגע פרידת נשמתו.

הרב קבע את תפילותיו כל ימי השנה כאן בבית הכנסת, היה מדי יום מגיע מעוטר בטלית ותפילין מביתו, גם בימי השלג הכבד, גם קבע שיעור עם כ - 60 איש בשלחן ערוך יורה דעה מדי שבת קודש בין השעות 11.00 - 13.00 עם פירוש הזבחי צדק, כשהוא מוסיף על הכתוב כהנה וכהנ"ה, הרב הוציא לאור ספר כיס בשם "חובת הארץ", ובו הלכות תרומות, מעשרות, ערלה, שביעית, גם צירף "לוח עולמית" לזמני היום לכל השנים על פי הלוח הכללי, והפיץ אותם בכל מקומות משכנות יהודי בבל. אבא דאג להביא לפניו כמה מכשירי שמיעה מובחרים, אך הוא לרוב עדינותו הרבה, לא סבל אותם עליו, מה גם שחשש משימוש בהם בשבת קודש.
פעם אמר לי אבא "תסתכל עליו בשעת קריאת שמע", ראיתי שהיה מנענע גופו לימין ולשמאל כל משך הקריאת שמע, מדי שחרית וערבית, לאחר התפילה אמר לי אבא, ראית, הוא מקיים דברי הגאון החיד"א זיע"א שכתב לא ישען על הספסל בשעה שקורא את שמע".
מעשה היה שבאחת השבתות העיריה בירושלים אירגנה בבית הכנסת בשבת בשלח, שבת של תורה ושירה, והזמינו רב "מטעם" שלא היה ידוע כלמדן מופלג, גם הממונה על השירה היה אמנם חזן בעל שם עולמי, אך לא מופלג ביראת השם, שבת לפני ה"אירוע", ראה הרב את ההזמנה, פנה אל המתפללים והגבאי והודיע אני נוטל את טליתי והולך להתפלל בבית הכנסת אחרת. לא יתכן ש"חכם" שאינו יודע שלחן ערוך, יבא לכאן, ולימים מי מהציבור יפנה אליו בשאלה הלכתית ויאמר על אסור מותר ועל מותר אסור, וכיצד מלאכם ליבכם להביא לכאן זמר המופיע בבתי משתאות וכו', מיד בוטל האירוע.

מעשה נפלא היה עמו המתאר את צניעותו ואישיותו. מור אבי שהיה מקורב לכמה רבני אשכנז בירושלים, מצא אוזן קשבת אצל "הוועד להצלת פליטי רבני רוסיה בישראל". והם בנדיבותם ניאותו להקציב לו מדי חודש סכום של כ-70 לא"י והיו מוסרים דרך שליח מיוחד את הסך, בנו הגדול של הרב היה בחור חכם וכשרוני, ואנשי משרד האוצר מינוהו בהנהלת החשבונות שם עם משכורת חדשית, הבן היקר החל לעזור בידי אביו והמשפחה בעול הכלכלה, מיד ניגש הרב נסים למור אבי ז"ל ואמר לו תלך לוועד רבני רוסיה ותבקש מהם לא לשלוח לי יותר את הסכום, כי די לי בהכנסת הבן, באותה שעה מילא מור אבי את רצונו, והללו תמהו והתפלאו ואמרו למור אבי זו פעם ראשונה שנתמך בא ואומר "אני מוותר".
בשנים האחרונות לחייו שבר את הקרסול ונשאר בביתו כמה חודשים ואבי מדי יום נכנס אליו כמנהגו, באחד הימים כשהרב התאושש, אבא כינס את המתפללים כולם, ואמר להם, עורו ישנים, ספר תורה בצער, נלך כולנו ונביא אותו אלינו. וכן היה.
זכה ידידנו הגאון הרב אהרן ירחי שליט"א, שאמו היתה בת אחיו שהיה תלמיד חכם גדול והיה מרביץ תורה באחד מישובי השרון.
מנהג נפלא היה לו מדי שנה בשנה, בליל שמחת תורה, לאחר סיום ההקפות, ישבו כל הציבור שמנה כ - 250 איש על ספסלי בית הכנסת ושרו את שירי הבקשות של נוסח בבל, בנעימה ובערגה, כשהרב מנצח על השירה.
ביום שמחת תורה עלה "חתן תורה" במנין הראשון ואבא במנין השני. בתפילת מנחה עשינו הקפות כפי שתיקן רבנו הרש"ש זיע"א, ובהקפה שישית, היה מארגן את הציבור זה אוחז בידי זה, ושרים שיר שחיברו הגאון הרי"ח זיע"א, "איומה קומי התנערי", ובו עשרה בתים כנגד עשר ספירות ובסיום כל בית חוזרים על הפזמון "איומה", ומדלגים שלשה דילוגים לגובה רב, להקמת שכינתא מעפרא.
תודה לך ידידי שעוררת אותי לזאת. זכותו תגן בעדינו עד עולמי עד.
הערה קטנה חשובה שם משפחתו הוא חזן, וכד'ורי הוגים בד' רפויה אלה שבימינו השכיחו את הדקדוק.

נושאי השאלה

ספרים וסופרים - שונות

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה

לחצו כאן לחיפוש במאגר השאלות והתשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שלוש מאות תשובות אחרונות

תוכנת דורש ציון - מאגר התשובות של הרה"ג בן ציון מוצפי למחשב האישי ללא צורך באינטרנט

חזרה לדף הבית באתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי שליט"א