שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 294266

למורנו הרב שליט"א, מה אני עושה כשקרובים מגיעים מחו"ל ונמצאים אצלי כמה שעות, ואינם שומרי תורה, וצריכים להגיש להם שתיה וכיבוד קל? איך נעשה שלא ייפגעו.

תשובה

אעתיק לכם מהספר שלפני, ואתם תפעלו כחכמתכם.
כתב בפסקי תשובות הערות סימן קסט
א, שו"ת אגרות משה אם כשלא יתן לאכול או לשתות יאמר ששומרי תורה גרועים במדותיהם ואין להם נימוסים ודרך ארץ, יניח לפניהם ויאמר שצריך לברך וליטול ידים לפת, ובזה יראו שהוא בעל נימוסים ודרך ארץ, ובפעמים הבאות כשבאים אליו אותם אנשים יאמר להם מתחילה שאין יכול ליתן להם אם לא יברכו מאחר שהם יהודים החייבים במצוות,
ב, מנחת שלמה ח"א סי' ל"ה "אדם חשוב שאינו שומר תורה ומצוות אך יש לו אהבה לבני תורה ותומך מוסדות תורה אך אם לא יתנהגו אליו כראוי ובכיבוד מאכל ומשקה, ואם יבקשו ממנו בצורה מכובדת ליטול ידים או לברך יהיה בעיניו כפגיעה ועלבון בכבודו וירגיז אותו, ויתכן שבגלל זה יתרחק יותר מהתורה וגם יבוא לידי כעס ושנאה על כל ההולכים בדרך התורה, חושבני שנכון לכבד אותו באכילה ושתיה ולא לחשוש כלל אלפני עור, ואף דאין אומרים לאדם לעשות איסורא זוטא כדי להציל חבירו מאיסורא רבא, אך בזה כל האיסור של הנותן לפניו לאכול הוא רק עבירה של נתינת מכשול, וכיון שאם לא יתן לאכול הרי יכשל האורח באיסור יותר גדול, נמצא דליכא שום עבירה, כיון דליכא שום נתינת מכשול, אלא אדרבה יש הצלה ממכשול גדול",
ג, שו"ת שבה"ל ח"ד סי' י"ז "מי שיש אצלו אורח חשוב ואינו שותומ"צ יש לצדד להקל לתת לו מאכל ומשתה, אם הוא באופן שאם יבקש ממנו ליטול ידיו ולברך ירגיז לו מאד, וכיון שהוא איסור דרבנן ואינו בתרי עברא דנהרא, דאדרבה אם הוא לא יתן אזי ילך למקום אחר ויאכל נבילות וטריפות ומאכלות אסורות, ומדין מסייע לעוברי עבירה עיין בפמ"ג הכא דאיכא דיעות דבאיסור דרבנן ליכא דין מסייע כשאינו בתרי עברא דנהרא, ועוד עפ"י המבואר ביו"ד סי' קנ"א ש"ך סק"ו ובמפרשים שם דאדם העובר על כל המצוות במזיד ליכא כלל דין דמסייע",
ד, תשובות והנהגות ח"א סי' תפ"ג "כשמכניס אורח שאינו שותומ"צ וכו' החכם עיניו בראשו, כי הקירוב גורם שאח"כ יתקרב ליהדות ג"כ, ולא מיקרי נותן מכשול, שסוף סוף לטובתו הוא, ובלא"ה החילוני היה אוכל בביתו שלו או במקום אחר, והנידון להחמיר בזה הוא כשנותן סתם שתיה וכדו' למאן דהו, והלה שותה מפני הנימוס, שאז יש לדון להחמיר",
ושם בח"ב סי' קל"ח "פועלים העובדים אצל שומר תורה ומצוות, אם הם מבקשים אכילה או שתיה, אפשר להקל ליתן להם מפני דרכי שלום, ומניח האוכל והמשקה והלה נוטל, אך אם בעה"ב מציע לפועל אכילה או שתיה, יזהר בזה, ורק כשיציע לו גם שיברך וכיפה לכסות ראשו יוכל לתת לפניו אכילה או שתיה" וכו',
ה, שו"ת שבט הקהתי ח"ד סי' שכ"ט "להזמין יהודים שאינם שותומ"צ לשבתות וכדו' כדי לקרבן ליהדות, ויודעים שלא יטלו ידיהם ולא יברכו, מותר ומצוה, דהפוסקים כתבו דאם אין ודאות שיעבור על איסור, אין איסור להושיט לו, ויוכל גם בעה"ב לברך בקול והם ישמעו, ולענין נטילת ידים אפשר שלא יאכלו כזית בכדי אכילת פרס בשיעור שני דקות"

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה