שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 295189

לכבוד מורנו הרב שליט"א, יש לי חבר נוסע ברכב לא בטיחותי ולא תקין, ואני מזהיר אותו, הוא עונה מה שנגזר משמים יהיה. וכל מי שנהרג בתאונה לא עלינו, זה משמיים.

תשובה

אוי ואבוי לחברים כאלה, כל אחד מהם נעשה חבר הסנהדרין, תליין ומוציא להורג. זו הפקרות ורציחה.
א, בתלמוד ראש השנה טז, ב.
"ואמר רבי יצחק, שלשה דברים מזכירין עונותיו של אדם, אלו הן: קיר נטוי, ועיון תפלה, ומוסר דין על חבירו".
ב, וכתב רבינו בחיי במדבר ל"ה, ט"ז.
דין תורה הוא. שהמכה חברו באבן או בעץ והרגו שאומדים אותו דבר שהרגו בו אם היה כדי להמית, שנאמר "ואם באבן יד אשר ימות בה, או בכלי עץ יד אשר ימות בו", מכאן שאומדים הדבר שהכה בו אם ראוי להמית, ואומדין גם כן כח ההכאה לפי כח המכה שיצא האבן או העץ מידו, אבל כלי ברזל לא נתנה בו תורה שיעור ולא הזכיר בו יד ולא הזכיר בו גם כן לשון "אשר ימות בה" לפי שהברזל ממית בכל שהוא ואפילו במחט. ואם הרגו בדחיפה שדחפו מראש הגג ומת, לכך נאמר "ואם בשנאה יהדפנו", וכן אומדין עוד גובה המקום שיהא לכל הפחות עשרה טפחים שאם אין בגבהו עשרה טפחים אין בו כדי להמית. ואם השליך עליו קיר נטוי או כלי שמת בו, לכך נאמר "או השליך עליו כל כלי". ואם הכהו בידו או ברגלו והרגו אומדין גם כן ההכאה שצריך שתהיה באיבה, ולכך נאמר בו: "או באיבה הכהו בידו".
ג, ובזוהר הקדוש פרשת שמיני ל"ו, ב.
כתב "אבל רשע בידא דישראל רשע אחרא לא עביד ביה שליחותא, אלא בזמנא דאיהו לא מכוון ביה, הדא הוא דכתיב (שמות כא) ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו, ואשר לא צדה דייקא דלא לקטלא ליה, דא והאלהים אנה לידו בגין לאענשא לתרווייהו, א"ר אלעזר היכי עביד קודשא בריך הוא שליחותא בידא דהני ובידא דגוי, א"ל ואביך לא קאמר לך, א"ל עד לא שאילנא".
וכתבו המפרשים כוונת הזוהר הקדוש, רק אם נקט בכל האמצעים הבטיחותיים שיש, ובכל זאת קרה, זה משמים, אבל כל מה שהוא התרשל, התעצל, לא תיקן, הוא אחראי ראשי לתוצאה, ואין זה בידי שמים.
וכן אם בהמה הזיקה זה משמיים, אדם גרם נזק אפילו שלא במתכווין, והוא גרם ברשלנותו זה בידיו. השם יצילנו.
ועיין במחזור לימים נוראים קול ציון בפיסקא "זכרנו לחיים". מה צריך לכווין ותתבונן ותבין. תודה לך ושלום על ישראל.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה