שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 296066

לכבוד הרב מוצפי שליט"א. לגבי ההלכה כשלא היה מנין בהודו, ובא העשירי אחרי ברוך שאמר, והרב אמר בשם הרב חיד"א שיש לומר עד ויברך דוד, אמרו לי שיש בזה דיעות שונות.

תשובה

כתב הגאון הטורי זהב זיע"א [נ"ה, ג] "מתוך דברי הפוסקים שכתבו ואומר קדיש ואין אומר אותו בפחות מעשרה, משמע דהפסוקי דזמרה אין צריך עשרה דאפילו אם אומרן ביחידות, כל שיש עשרה בשעת אמירת הקדישים די בכך. וכן מוכח ממה שכתב רמ"א [נ"ג, ג] שאם אין מנין בבית הכנסת ימתין השליח ציבור עד ישתבח וכו'. וכן נוהגים בכל יום באמירת תהילים בבוקר בלא מנין שאומרים אח"כ קדיש כשיבואו מנין ושפיר עבדי כן נראה לי".
אך כתב הרב מגן אברהם ז"ל [ס"ט, ד] "כתוב בלחם חמודות הוא הדין בלימוד אפילו ב' וג' לומדים אומרים קדיש כשיש שם עשרה עכ"ל. ונראה לי דאם לא היו שם י' בשעת הלימוד אף על פי שבאו אח"כ לבית הכנסת אין אומרים קדיש". וכן כתב להלן [רל"ד, א] "ואם אמר אשרי בלא מנין ואחר כך באו למנין, יאמרו מזמור א' ואחר כך יאמרו קדיש ונראה לי דהוא הדין כשלומדים בבית הכנסת וליכא מנין, ואחר כך קוראין עשרה לומר קדיש לא יאות עבדי. וקל וחומר הוא דהא עיקר טעם קדיש על הלימוד משום שנתקדש השם, ואם כן בעינן עשרה בשעת הלימוד כדילפינן מונקדשתי בתוך בני ישראל. ועיין בי"ד סימן קנ"ז".
ובתשובות רבנו מאיר מינץ [סימן ח] כתב דיכול גם כן להמתין אחר אמירת ישתבח על מנין. וכן הדין בתפלת ערבית שהתפלל ביחידות ימתין אחר כך על מנין. וכן נראה לי בכל לימוד שאדם לומד פסוקים ואגדות או תלמוד, שאם נזדמן לו תיכף מנין שיכול לומר קדיש, ומכל שכן בעלינו לשבח שאמרוהו בפחות מעשרה, ונזדמנו אחר כך עשרה שיכול לומר קדיש שהרי בעלינו יש פסוקים. ובלבוש כתוב דכשאמר עלינו בלא מנין לא מהני אחר כך מנין. כיוון שאינו תקנת חכמים לומר עליו קדיש אלא מנהג בעלמא הוא. ולא נראה לי כן דהא יש פסוקים בעלינו. אבל מה שכתב עוד בלבוש שאם יצאו קצת מן המנין בשעת עלינו שאין לומר הקדיש אחריו דאין אמירת עלינו אלים כל כך שיגרור אחריו קדיש אפילו בלא מנין זה ודאי נכון הוא. דהוא הדין בקדיש שאומרים אחר הלימוד דצריך מנין דוקא בשעת הקדיש".
וכתב הרב אליה רבה [שם ג] "ולכתחילה יש לחוש ללמוד עוד מעט כשבאים".

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה