שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 296223

לכבוד הרב
אדם בתוך שנה על אימו שנפטרה האם יכול להשתתף בסעודה בכולל שסיימו כרך אחד של המשנה ברורה? לכאו' זה לא סיום מסכת..

תשובה

הוא בתנאי שלמד עמם כל השיעורים, כי השתתפות בסעודת סיום מסכת, שהוא היה מהקבועים ללמוד נהגו לאכול בסעודה. ואם לא למד ימנע מללכת.
כתב הרב כנסת הגדולה זלה"ה [הגב"י או"ח תרס"ט א] "ונוהגין שהרב או ראש ישיבה כשיבואו לסוף המסכתא, לא יסיים כל המסכתא, אלא יסיים מעט עד שעת הכשר יומא, דראוי לתקן סעודה נאה לכבוד התורה והתלמידים, ואז ראוי לקבץ כל הקהל כשבא הרב לסיים כל מי שראוי לבא לסיום המסכתא. וסמך יש במסכת אבות ההולך ואינו עושה שכר הליכה בידו, ולכך נהגו כל הבעלי בתים לילך בישיבה כשמתחילין מסכתא, ולכך מנהג להודיעם שבא הרב לסיים מסכתא כדי שיבואו הבעלי בתים גם כן ואז יהיו שמה תחלה וסוף.
וסיום המסכתא והיא סעודת מצוה דאפילו אבל תוך שנים עשר חדש על אביו ועל אמו יכול לסעוד שמה, וכן ראיתי הלכה למעשה מרבנן קשישי שהבחורים אבלים אוכלים בסעודת סיום המסכתא. הר"ם מינץ ז"ל סימן קי"ט. גם רש"ל ז"ל בספר ים [של] שלמה ב"ק פרק ז' סימן ל"ז, ובסוף הפרק כתב שהיא סעודת מצוה. וכתב הראנ"ח ז"ל בדרשותיו פרשת מצורע דף ק"ז וק"ח דהוא הדין לגמר מצוה".
וכן כתב הש"ך זלה"ה [יו"ד סימן רמ"ו, כ"ז] "וכתוב בסוף תשובת מהר"מ מינץ דכשבאין לסוף מסכתא ישייר מעט בסוף עד שעת הכושר יומא דראוי לתקן בו סעודה כו' ולכך נהגו כל הבעלי בתים לילך על הישיבה בתחלת הזמן ולכך מנהג להודיעם כשבא הרב לסיים המסכתא כדי שיבואו הב"ב גם כן לסיומא ואז יהיו שמה תחלה וסוף ויחזרו אחר מנין לומר קדיש דרבנן ועשרה בני רב פפא והיא סעודת מצוה דאפילו אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו יכול לסעוד שם וכו' ועיין שם גם מהרש"ל כתב בפ' מרובה סי' ל"ז דסיום מסכתא סעודת מצוה היא ואסיק דמכל מקום אין לברך שהשמחה במעונו ובסוף הפרק כתב דאפי' מי שלא סיים מסכתא מצוה רבה שישמח עם המסיים ואפילו יחיד שסיים מחויבים אחרים לסיים עמו כו' עיין שם ובתשובות מהרי"ל סימן קע"ב דביום שמת בו אביו או אמו דנהגו עלמא להתענות אסור לאכול בסיום מסכתא דהוי כמו דברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור".
וכן כתב בזכרנו לחיים [ח"ב יו"ד מערכת א, אות כ]. וכתב הרב בית לחם יהודה [שצ"א, ג] דווקא אם האבל היה בעצמו בלימוד המסכתא ומסיים עמם. ובסידור היעב"ץ [עמוד רי"ג] כתב שגם אם רק החזיק וסייע בלימוד ובלומדים מותר לו להשתתף בסעודה, וכן כתב בחזון עובדיה [אבילות ב עמוד שנ"ד].
וכתב בקונטרס בית אברהם [אות י"ז] בסיום מסכת שרגילים ללמוד יחד, מותר לאבל ל"ע בתוך י"ב חודש לישב בסעודה, והורה הגאון מוה"ר לייב חריף אב"ד אמשטרדם לאשכנזים אסור להם ללכת לסעןודת סיום כמו כל סעודת מצוה, ורק מותר לילך לומר קדיש ולחזור לביתם. וכן הסכים הגאון הגדול מורנו הרב שלמה אליעזר אלפנדרי זיע"א אב"ד הספרדים, לבד להספרדים מותר, דכיוון דמתירים גם על סעודת מצווה".
וכתב בשו"ת מהר"מ מינץ זלה"ה [סימן קי"ט] "וכן ראיתי הלכה למעשה מרבנן קשישאי, שהבחורים אבלים אוכלים בסעודת סיום המסכתא, וכן כתב האליה רבה [או"ח תקס"ח, ט"ו], וחוקי חיים [אות א, נ"ז].

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה