שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 99000

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
תודה לאל על הספרים המוצלחים ומעניינים שהרב כתב, והאחרון לבנתיים הספר הנחמד ״קדוש בציון״.

האם יש מקור לכך שגדולים צריכים לכתוב ספרי קודש וחיבורים תורניים ? ומדוע רבנו האריז״ל לא כתב ספרים ?

תשובה

תודה לכולכם על התגובות החמות והנלהבות על הוצאת הספרים, כל התודות והברכות הם לרבון העולמים המאציל הבורא היוצר והעושה הכל.

לעצם השאלה רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל, האיש הענק אשר כל בית ישראל זה 850 שנה נשען עליו, והיה מנהיג בדורו וכונה הנשר הגדול, משום שלא נמצא גדול בישראל שהתחרה עם תורתו, כתב בפתיחה לספר המורה, "ואילו ביאר שום אדם הענינים ההם כולם בספר, יהיה כאילו דרשם לאלפים מבני אדם". וכוונתו כי דבר הנחקק בספר מפרסם את התורה לאלפים ויש לרבבות, ונשאר לנצח לדורי דורות.

ורבנו יהודה החסיד ז"ל כתב בספר חסידים ( סימן תק״ל ) כנזכר בהקדמת הספר, כי הקדוש ברוך הוא גזר כמה ספרים יכתוב האדם בימי חייו, יש גוזר עליו שעושה ספר אחד, או שנים, או שלשה, וכל מה שגילה לו השם יתברך לאדם ואינו כותבו ויכול לכתוב ואינו כותב, הרי זה גוזל למי שגילה לו, כי לא גילה לו אלא לכתוב. והגאון החיד״א ז״ל כתב בשם הרב שם אריה ( ברית עולם סימן תק״ל ) בזמן שבית המקדש קיים היה אדם מקריב קרבן ומתכפר לו, ועתה שאין לנו בית המקדש אדם כותב בספר מה שלמד ומתכפר לו. וזה פירוש הפסוק בתהלים זבח ומנחה לא חפצת, אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי. כי כתיבת ספר מועילה ומכפרת כמו קרבן.

והמפרש הגדול רבנו יוסף אלאשקר שחי בספרד בשנת ר"ל, לפני 580 שנה, כתב בספרו מרכבת המשנה על מסכת אבות ב, י"ט. "הלומד על מנת לעשות, הוא שכוונת לימודו לחבר ספרים, שבודאי האיש הזה שכרו גדול, וזהו מאמר שלמה המלך עליו השלום בקהלת י"ב, י"ב, ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה, כלומר הזהר בכל יכולתך שתניח ברכה אחריך, שאם לא כן תסתכח התורה חס ושלום".

והמקובל האלהי רבנו מאיר בן גבאי ז"ל מספרד ר"ך כתב בספרו עבודת הקודש ח"ד פ"א, כי זו השגחה כללית ופרטים מאת הבורא יתברך שייכתבו ספרים בכל דור ודור כדי שלא תשתכח התורה מישראל. וכן כתב הרב האלמוני בן דורו של הרמב"ם ז"ל, בארחות צדיקים בשער הזריזות.

ועיין להגאון רבנו מנחם המאירי ז"ל מפרובנס שבצרפת שנת ט' עד ע"ה. שחי לפני 750 שנה, כתב בספרו בית הבחירה בהקדמה המפורסמת, אין בחיבור ספרים בדורות האחרונים משום השלמת דברי הראשונים, כלומר כאילו היה חלילה חסר משהו ובא מי שבא להוסיף ולהשלים, אלא כל מעשה האחרונים דור אחר דור, לפי מה שרואים צורך לאנשי דורם, כי מצב הדורות משתנה תמיד, הן בטכסיסי הלימוד הן בשאר ענינים, ולזה אין לייחס למשתדל או למחבר או למחדש גאוה ועזות, אלא חריצות והשתדלות וטוב העיון ויושר ההשגחה".

ובזוהר הקדוש תיקוני זוהר תיקון ו', דף מ, ב. כתב כי הכותב דברי תורה עושה יחודים נפלאים "עובדא דכ"ח פרקין בעשר אצבען מהכח אל הפועל". והיינו שיש בשתי הידים כ"ח פרקים והם כנגד כ"ח אותיות מילוי המילוי של שם הוי"ה. עוד כתב בתיקון נ"ה, דפ"ט, א. "שלש אצבעות האוחזות בקולמוס מתייחדות בכתיבהוהם יק"ו, והדף ה' אחרונה המתחברת. ועליהם אמר בן זומא אין בין מים העליונים לבין מים התחתונים אלא כשלש אצבעות בלבד".

ומה ששאלת מדוע רבנו האריז״ל לא כתב חיבורים אלא תלמידו רבנו חיים ויטאל ז״ל כתב, הדבר מבואר בשבחי האריז״ל וכן בספר עמק המלך לתלמידו רבי נפתלי הרץ ז״ל כי אמר הרב ז״ל שאינו יכול לצמצם ולכתוב, כי בבואו לכתוב כמה פעמים נפתחו לו מעיינות החכמה והתפרצו במלוא כוחם, ולא היה אפשר לכתוב, והיה צריך לצמצם את האורות ואין בכוחו לצמצם מרוב עוצמתו, ואולי גם משום שהוא היה נשמת רבי אליעזר הגדול שאמר אם יהיו כל הימים דיו, וכל הקנים קולמוסין, וכל השמים יריעות, וכל האנשים לבלרין, אין מספיקין לכתוב מה שלמדתי מרבותי, והיינו שעוצמת נשמתו גבוהה מאוד ולא ניתן לכתוב משהו מכך. ולכן נתן והשפיע את כוח ועוצמת כתיבתו לתלמידו הנאמן רבנו חיים ויטאל ז״ל זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל לעד.

נושאי השאלה

שאלה הבאה

שאלה קודמת

דלג לשאלה אחרונה